מבנה מסוכן – מה עושים כשהבניין הוכרז כמסוכן

בקצרה: מבנה מסוכן הוא מבנה שמהנדס מטעם הרשות המקומית קבע שהוא עלול לסכן את הדיירים או את העוברים לידו – בגלל סדקים בשלד, ברזל חשוף, מרפסות פגועות או חלקים שעלולים ליפול. אחרי הקביעה בעל הנכס מקבל הודעה עם דרגת הסכנה והנחיות לתיקון בזמן קצוב, והאחריות לבצע את העבודה היא שלו. כדי להסיר את הצו צריך מהנדס רשוי שיבדוק את המבנה, יתכנן את התיקון, יפקח על הביצוע ויגיש לרשות תצהיר שהסכנה הוסרה.

מי קובע שמבנה הוא מסוכן?

הקביעה נעשית ברשות המקומית. מהנדס של מחלקת מבנים מסוכנים מגיע לבדוק את המבנה – בדרך כלל אחרי פנייה של דייר, שכן או עובר אורח – ומחליט אם יש סכנה ומה רמתה. הסמכות לדרוש ביצוע עבודות היא של מהנדס העיר, לפי חוק העזר העירוני. ההודעה נשלחת לבעל הנכס או למחזיק בו, וכוללת את ממצאי הבדיקה ואת ההנחיות להסרת הסכנה.

דרגות הסכנה

במדריך של עיריית ירושלים, למשל, מופיעות ארבע דרגות שמהנדס המבנים המסוכנים קובע:

• עלול לסכן – יש ליקוי שעלול להפוך למסוכן אם לא יטופל.
• מהווה סכנה – הליקוי כבר מסכן ויש לתקן אותו בזמן שנקבע בהודעה.
• סכנה מיידית – נדרש טיפול דחוף.
• התמוטטות מיידית – במצב כזה הרשות רשאית להסיר את המפגע בעצמה ולגבות את ההוצאות מבעל הנכס.

ההגדרות המדויקות והזמנים משתנים בין רשויות, ולכן כדאי לקרוא את ההודעה שקיבלתם עד הסוף ולבדוק מה כתוב בה על לוח הזמנים.

מה חובת בעל הנכס?

האחריות לבצע את העבודה ולהסיר את הסכנה היא של בעל הנכס או של מי שמחזיק בו. בבית משותף, כשהליקוי ברכוש המשותף (חזית, מרפסות, עמודים בחניה), הטיפול עובר בדרך כלל דרך נציגות הבית. התעלמות מההודעה אינה מסיימת את העניין: הרשות יכולה לנקוט צעדים משפטיים נגד האחראים.

הסרת צו מבנה מסוכן – שלב אחר שלב

1. קריאת ההודעה – מה נמצא, מה דרגת הסכנה ומה המועד לביצוע.
2. בדיקת מהנדס בשטח – מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בודק את המבנה ומגדיר מה בדיוק צריך לתקן ולחזק.
3. תכנית והיתר – המהנדס מכין תכנית חיזוק או תיקון. טיפול במבנה מסוכן, בבנייה או בהריסה, מחייב היתר בנייה.
4. ביצוע בפיקוח – קבלן מבצע את העבודה לפי התכנית שבהיתר, והמהנדס מפקח עליה. מהנדס מטעם הרשות מלווה את התהליך מול בעל הנכס והמהנדס המפקח.
5. תצהיר מהנדס – בסיום העבודה המהנדס האחראי מגיש לרשות תצהיר שהסכנה הוסרה.
6. סגירת התיק – אחרי שהרשות בודקת שהעבודה בוצעה לשביעות רצונה, תיק המבנה המסוכן נסגר.

סימנים שכדאי לבדוק לפני שמגיעה הודעה

לא כל סדק הוא סכנה, אבל יש סימנים שמחייבים בדיקה מקצועית: סדקים אלכסוניים או רחבים בעמודים, בקורות ובתקרות, ברזל זיון חשוף וחלוד, טיח או חיפוי שמתנתקים מהחזית, מרפסות עם שקיעה או סדקים בחיבור לבניין, ורטיבות קבועה שמגיעה לשלד. על ההבדל בין סדק בטיח לסדק בשלד כתבנו במדריך סדקים בקירות – מתי זה מסוכן.

איך טופ קונסטרוקטור מלווה את התהליך

המהנדס שלנו מגיע לבדיקה בשטח, מאבחן את הליקויים שבהודעה, מתכנן את החיזוק או התיקון, מלווה את הביצוע ומגיש את התצהיר לרשות. חיזוק מבנים מסוכנים הוא חלק קבוע מהעבודה שלנו – למשל בחיפה, שבה אנחנו מטפלים בסדקים, בתקרות ובמרפסות שנפגעו מלחות הים (ראו קונסטרוקטור בחיפה). בדיקה של מבנה גם בלי הודעה מהרשות מתוארת בעמוד בדיקות קונסטרוקציה, וסוגי האישורים ההנדסיים מפורטים בעמוד אישור קונסטרוקטור.

קיבלתם הודעה על מבנה מסוכן? שלחו לנו את ההודעה ונחזור אליכם עם הצעד הבא: 053-3538217 או השאירו פרטים.

שאלות נפוצות על מבנה מסוכן

מקור: מדריך לטיפול במבנה מסוכן – עיריית ירושלים. הנוהל משתנה מעט בין רשויות; בדקו את ההנחיות של הרשות שלכם.